1. בקשה לקבלת מידע מהרשות המקומית

זהו השלב המקדים, ויש האומרים גם החשוב ביותר בתהליך. הוא כולל בראשיתו בקשה לקבלת מידע מהרשות המקומית בה ממוקם המבנה, דרך בחינת זכויות הבניה והאלטרנטיבות הקיימות מבחינה חוקית, בהתאם לתוכנית המתאר המוצעת בתחומי הרשות. שלב זה עשוי לארוך מספר שנים, וכולל בהמשך את בחינת התכניות עם גורמי המקצוע המוסמכים, לרבות אדריכלים, מפקחי בנייה, יועצים למיניהם, ועד להגשת התוכניות במחלקת ההנדסה הרלוונטית של הרשות המקומית.

2. תכנון אדריכלי

רק לאחר קבלת המידע להיתר מטעם מחלקת ההנדסה ברשות המקומית, ניתן לגשת לתחילת התכנון האדריכלי של הפרויקט ולהכין את הבקשה דה פקטו, וזאת בכפוף לאישורים שונים ובהתאם לדרישות המקובלות

3. הגשת בקשה להיתר

שלב זה מתבצע אך ורק על ידי עורך הבקשה, קרי יזם או קבלן מבצע המופקד על הפרויקט. עליו לפנות ישירות לוועדה המקומית לתכנון ובניה שבתחומה עתיד לקום המבנה, באמצעות מערכת מקוונת להגשת מסמכים וניהול תהליכי הרישוי.
על פי חוק, הרשות המקומית צריכה למסור את המידע המבוקש תוך 30 ימי עסקים. ולא, הרי שהבקשה לקבלת היתר בנייה עוברת באופן אוטומטי לוועדה המקומית לתכנון ובניה.

4. קבלת היתר הבניה

בשעה טובה, קיבלתם את היתר הבניה המבוקש. במידה וההליך תקין, תידרשו תוך 10 ימי עבודה להשלים את דרישות התשלום עבור הוועדה המקומית לתכנון ובניה, לרבות אגרות בניה, היטלים והשבחות).

5. תחילת ביצוע

מזמין הבקשה נדרש בשלב זה למלא אחר דרישות, מינויים או הצהרות שנתקבלו מידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, כדוגמת מינוי קבלן מבצע, מפקח בניה או בעלי תפקידים אחרים. במהלך שלב זה, יבוצע פיקוח על ידי מי מטעם הוועדה לבחינת דרישות הבטיחות, וכדי לוודא כי העבודה אכן המתבצעת בכפוף לנהלים המוגדרים בחוק.

קראו עוד

קבלת היתר בנייה
בקרת תכן

הפוסט מדריך רישוי בניה – 5 תהליכים שחייבים להכיר הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

הפוסט "מכוני הבקרה מאפשרים לייעל את הביורוקרטיה בפרויקט ולחסוך המון כסף" הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

הפוסט 20 שנה לוורסאי וחודש לאסון בטורקיה – מי בודק לנו את הבתים? הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

מהו היתר בניה?

היתר בנייה, הוא אישור שניתן ע"י הרשות המקומית לתכנון ולבנייה לבצע עבודות בניה , הריסה או שינוי בשימוש למקרקעין. לאחר קבלת המידע להיתר, ניתן לגשת אל התכנון האדריכלי של הבניין ולהכנת ההגשה להיתר, שתכלול אישורים מגורמים שונים בהתאם לדרישות שנקבעו ע"י הועדה.

תהליך הוצאת ההיתר יכול לפעמים לקחת יותר משנה ומגיע בחלק מוועדות התכנון אפילו לשנתיים.

קבלת היתר בנייה

לפי תקנות הרישוי, עבור הגשת בקשה להיתר בניה יש לצרף את המסמכים הבאים:

1. תכנית הגשה (גרמושקה) ערוכה ע"י עורך הבקשה וכוללת תכניות וטפסים לפי תקנות הבנייה, חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965.
2. טפסים הכוללים את תיאור הנכס, חומרי הבניין,פרטי הבניין, פירוט השטחים המבוקשים ומינויים והצהרות.
3. תכניות הכוללות מפת מדידה בתוקף, תכנית העמדה, תכנית פיתוח, חתכים, תכנית אדריכלית ואישורים נוספים בהתאם לדרישות.

במקור מכוני הבקרה יועדו להחליף את כלל גורמי הממשלה והגופים הממשלתיים שאישורם נדרש במהלך הליכי הרישוי: פיקוד העורף, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, כבאות והצלה לישראל, משרד החינוך, חברת החשמל. זאת משום שטרם הקמתם של המכונים הליך קבלת היתר בנייה מפוזר בין כל הגופים האלה, חברות הבנייה נאלצות לפנות לכל אחד מהם בנפרד, וכל אחד מהגופים דרישות ונהלים שונים ולעיתים סותרים. אבל כיום מכוני הבקרה מרכזים את הטיפול בבקרה של שני גורמים בלבד: פיקוד העורף וכבאות והצלה לישראל. ולכן הליכי הרישוי עדיין מחייבים פנייה נפרדת לגופים כגון חברת החשמל, רשות מקרקעי ישראל, רשות העתיקות וספקי תשתיות תקשורת ומים.

מהו מכון בקרה?

תיקון 101 לחוק התכנון והבניה קבע את הקמתם של מכוני בקרה לצורך בקרה איכותית על תכן הבנייה בשלבי ההיתר והביצוע.
מכוני הבקרה נועדו לפשט את הבירוקרטיה בתהליכים הסטטוטוריים באמצעות צירוף אישורי כיבוי אש ופקע”ר למקום אחד, לשפר את איכות הבנייה ולהעלות את רף הבטיחות לשלום הציבור.

בקרת תכן – הינה הליך של בחינה הנדסית-מקצועית המתייחס למגוון רחב של היבטים הנדסיים ואדריכליים בתכנון  המבנה.
הליך בקרת התכן נעשה  במסגרת הליך הרישוי במרכזו של הליך קבלת ההיתר לבניה, עם עדכון התוכניות והשלמתם לטובת עמידה בכלל התנאים המרחביים שהציבה הועדה. עם השלמת תהליך בקרת התכן ועדכון התוכניות ונספחי הבקשה ע”י עורכי הבקשה בהתאם להערות מכון הבקרה, יעביר המכון את המלצתו לרשות הרישוי למתן היתר בניה לפרויקט.

בקרת התכן מיועדת לוודא, כי כלל תכניות הפרויקט המוגשות לצורך קבלת ההיתר תואמות את המחייב בחוקים, תקנות, תקנים וקוד הבניה ובכך לטייב את איכות התכנון והביצוע ולשפר את שלום ובטיחות הציבור העתיד להשתמש במבנים אלו.

בקרת הביצוע, הוא הליך הבקרה ההנדסי המתרחש לאחר קבלת היתר הבניה ומתקיים עד לקבלת תעודת הגמר.
מטרתו של הליך זה הוא לוודא כי הביצוע בפועל תקין ותואם את הוראות התכן, את עמידתו בתקנים מחייבים, תקנות וקוד הבניה על מנת לשפר את איכות הפרויקט ולטייב את בטיחות המבנה ויציבותו תוך כדי דאגה לשלום הציבור.

מכוני בקרה – הדרך הקצרה לקבלת היתר בנייה

מכון הבקרה מעסיק מהנדסים, אדריכלים והנדסאים, כולם בעלי ניסיון מקצועי בתחום תכנון וביצוע הבנייה.

מתפקידו של מכון הבקרה הוא להשיג עבור הקבלנים והיזמים את האישורים הכרחיים מכיבוי אש ופיקוד העורף ללא צורך בהתערבות הרשויות.
מכון הבקרה אמון על שיפור הבטיחות, רמת התכנון של המבנה ורמת ביצוע גבוהה ואיכותית.
תפקידנו הוא לבקר את התהליכים, אך גם לחסוך בביוקרטייה ובזמן היקר שלכם.

הפוסט קבלת היתר בנייה הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

כפועל יוצא מכך – גם הגנה על הציבור ושמירה על איכות חייו ובטחונו.
מכוני הבקרה החלו את פעילותם בעקבות מסקנותיה של ועדת זיילר, שהוקמה בעקבות אסון ורסאי. הם פועל יוצא של הרפורמה בחוק התכנון והבנייה (שנקראת – תיקון 101), שמטרתה לייעל ולשבח את תהליכי התכנון והביצוע, לקצר לוחות זמנים ולשפר את איכות התכנון והבניה בארץ.

כמה מילים על ועדת זיילר.

בעקבות אסון ורסאי החליטו להקים ועדת חקירה ממלכתית שמונתה לבדוק את תחום התכנון והבניה בישראל בדגש על בטיחות המבנה.
ועדת זיילר, שהוקמה לאחר אירועים קשים אלו, הציעה לבצע שינוי מקיף בתחום התכנון והבנייה, כגון: שדרוג תהליך הרישוי של מבנים, שינוי דרך קבלת היתרי בניה, ניסוח קוד בנייה חדש, עדכון תקנות רגולטוריות והקפדה יתרה על בקרת המבנים. לשם כך הציעה הוועדה להקים מכוני בקרה פרטיים שיפקחו ויבקרו את התכנון והבנייה בארץ. בעקבות כך, קבלנים ויזמים לא עובדים כבעבר מול הרשויות השונות, אלא מול מכוני בקרה פרטיים.

 מהו תפקידו של מכוני הבקרה?

תפקידם של מכוני הבקרה בין היתר, הינו לבצע בקרת איכות הבנייה.
מכוני הבקרה מתחילים את בדיקתם החל משלבי היתר הבנייה, ביצוע הבנייה בפועל ועד לקבלת טופס אכלוס למבנה.
מטרת מכוני הבקרה היא לפקח ולבקר את תהליך מתן ההיתר, והבנייה לאורך כל שלביה.

כפועל יוצא של התהליך נמנעות בעיות ועיכובים במתן ההיתרים ובבניה עצמה.
מכוני הבקרה מחליפים את רשות הכבאות ופיקוד העורף ולכן היזמים פועלים מולם ולא מול הרשויות כדי להוציא אישור לקראת היתר בניה וטופס אכלוס.
במכוני הבקרה עובדים בקרים מורשים וצוות שכולל אדריכלים, מהנדסים, יועצי תכנון וביצוע, מומחים לכיבוי אש ו ועוד.

תחומי הבקרה

• יציבות שלד המבנה
• קרקע וביסוס
• איטום
• כיבוי אש
• בטיחות המבנה
• תוכנית סניטרית
• מערכות ניקוז והידרולוגיה
• בידוד תרמי
• נגישות
• פיקוד העורף

תהליך בקרת הבנייה

• תהליך הבקרה משתלב עם תהליך הרישוי בוועדה לאחר קבלת החלטת ועדה ונקרא "בקרת תכן".
• בשלב זה בקרי המבנים במכון מבצעים בקרה הנדסית ובדיקת עמידה בתקנים המחייבים, כל בקר בתחומו.
• כחלק מהתהליך בקרת התכן מכון הבקרה מפיק אישור כב"א ופקע"ר לפרויקט.
• ליווי הפרויקט בשלב הביצוע נעשה כבר מתהליך תחילת העבודות, ביצוע הבניה בפועל וקבלת תעודת גמר.
• מכון הבקרה מוודא כי תהליך הביצוע מתאים לתכנון המקורי, לתקנים ולתקנות הקיימים בחוק בכל נושא התכנון והבנייה.
• גם בשלב הביצוע מכון הבקרה מחליף את פיקוד העורף וכיבוי אש וחוסך זמן יקר בתהליך הוצאת תעודת הגמר.

הפוסט כיצד מבטיחים מכוני הבקרה את איכות הבנייה? הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

הפוסט כתבו עלינו בעיר הנדל"ן אילת הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

תקנות התכנון והבניה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו) תשע"ח 2018 קובעים כי קיימת חובת מכון בקרה בהליכי רישוי ע"י מכוני הבקרה על מבנים חדשים בבניה רוויה למגורים שאינם רבי קומות.
מטרתה של חקיקה זו היא להבטיח את שלום הציבור ובטחונו ע"י תהליך בקרת תכן ובקרת הביצוע.
מכון הבקרה מחליף את רשות הכבאות ופיקוד העורף.
פועל יוצא של התהליך הוא הקלה על העומס הרגולטורי על ועדות התכנון והבניה.

מכון הבקרה הינו גורם מייעל לענף הבנייה ומשגיח על איכות הבנייה ועל העמידה בתקנים ובתקנות.
מכון הבקרה הוא הגוף המקשר בין היזם למערכות התכנון השונות והוא הגורם הממליץ על קבלת היתר בניה, תחילת עבודות ותעודת גמר.

מהו תהליך בקרת התכן?

התהליך של בקרת התכן קשור להיבטים ההנדסיים בשלב הרישוי עד לקבלת היתר בפועל.

בין התחומים הנבדקים ניתן למצוא:

• יציבות שלד המבנה
• מידת הבטיחות וההגנה מפני אש
• נגישות
• איטום
• תברואה וגז
• אוורור
• הידרולוגיה וניקוז
• מיגון
• חומרים מסוכנים
• בידוד תרמי, אקוסטיקה, קרינה ועוד

חלק מהתחומים יבדקו ע"י בקרה תהליכית וחלקם ע"י בקרה מדגמית. כל התחומים הללו, הנבדקים ע"י מכון הבקרה, הינם תחומים שנדרש לגביהם אישור כתנאי מקדים להעניק למבנה היתר בניה.
את הנושאים הללו יבדקו בקרים מורשים שלהם הסמכת לעשות זאת.

ישנם שני תהליכים של בקרה הנחוצים לתהליך הרישוי של מבנה:

• בקרה מרחבית והחלטת רשות רישוי – רשות הרישוי תבדוק את התאמת הבקשה לכל המידע המרחבי שנמסר וכן התאמתה לתוכניות ולהנחיות המרחביות החלות על הבקשה.
• בקרת התכן – מכון הבקרה יבצע תהליך בדיקה הנדסית לתחומי התכן השונים וינפיק אישור כיבוי אש ופיקוד העורף.

הליך בקרת התכן הינו חלק מתהליך הרישוי ומתבצע לאחר הבקרה המרחבית של הרשות המקומית.

תהליך בקרת התכן – מכון בקרה תקנות

בשלב הראשון עורך הבקשה מגיש את נספחי התכן למכון הבקרה.
מכון הבקרה בודק את תקינות נספחי התכן והתאמתם לתוכנית הראשית.
עריכת דוח הביניים הראשון עורך לכל היותר 15 ימ"ע.
דוח הביניים בנוי מכלל הדיסציפלינות הנבדקות.

לאחר עריכת דוח הביניים צוות המתכננים מטעם היזם מבצעים תיקונים, לשם כך ניתנים 21 ימ"ע למענה על הערות מכון הבקרה.

במידה והתוכניות תוקנו, מכון הבקרה עורך חוות דעת מסכמת וממליץ לרשות הרישוי למתן היתר בניה. הוא כותב דו"ח מסכם חיובי לרשות הרישוי כדי שתעניק לבניין תעודת גמר.

תהליך בקרת הביצוע

מתבצע לאחר קבלת היתר הבנייה מהרשות המקומית ועד לקבלת טופס אכלוס.

מטרתו של הליך בקרת הביצוע הוא להבטיח שהביצוע בפועל תואם את הוראות התכן ואת התכנון המקורי.
הבקרים, מטעם מכון הבקרה, מגיעים לשטח בנקודות קריטיות המוגדרות בחוק .

הפוסט חובת שילוב מכון בקרה בהליכי הרישוי הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

בחירת מכון בקרה מתאים היא שלב קריטי בתהליך. מכון בקרה לא מקצועי יכול להשפיע לרעה על כל אחד מהסעיפים ולהפוך את התהליך למורכב וארוך הרבה יותר.
לעומת זאת, מכון בקרה מקצועי, עם ניסיון בניהול פרוייקטים ענקיים, שיודע לתת משוב מדוייק ומבין את צרכי היזם, יכול להפוך לנכס עצום לפרוייקט, ולהפוך את האופרציה העצומה להרבה יותר זורמת ומקצועית, על ידי ניהול נכון של כל אחת מ"צלעות המשולש":

לוחות זמנים – מכון בקרה מקצועי מבין את הצורך בקיצור משך הבנייה, מתוך הבנה כי כל התעכבות עולה כסף, ומסכנת את האמינות של היזם מול הלקוחות.
הכנה מדוקדקת של תכניות עלייה לקרקע יכולות להפחית משמעותית את הצורך בתיקון טעויות בנייה, והופכת את כל התהליך למתוכנן ורגוע הרבה יותר.

תקציב – עלות עבודה של פרוייקט בנייה גדול מורכבת מאלפי סעיפים, גדולים כקטנים, כשכל אחד מהם יכול לתפוח ולייקר משמעותית את הפרוייקט.
מכון בקרה יכול לזהות מראש טעויות בתכנון ועבודה מיותרת ולהפחית את הבזבוז בעבודה כפולה.בנוסף חשוב לקחת מכון בקרה טוב שמכיר ויודע לעבוד מול הרשויות, זה יכול לייעל את התהליך הביורוקרטי ולהפוך אותו לנעים יותר בשביל היזם.

איכות – על איכות לא מתפשרים, זה נכון. אבל הקפדה אינה פירושה ירידה לפרטים לא רלונטים ותהליך ארוך ומייגע.
מכון בקרה מקצועי יודע להפיק ניהול סיכונים וכך להתמקד בדברים החשובים ביותר, כך התהליך הופך למהיר הרבה יותר. תכנית עבודה מסודרת מייצרת פחות עבודה, והופכת את התצואה הסופית לאיכותית הרבה יותר.

אז כשאתם באים לבחור מכון בקרה ומסתכלים על הצרכים של הפרוייקט- חשוב שתבחרו במכון מנוסה, מקצועי, כזה שיודע להקפיד על עבודה איכותית מצד אחד, אבל יודע גם לא להערים קשיים מיותרים מצד שני. כזה שייתן לכם תוצאה מושלמת של איכות-לו"ז-תקציב.

הפוסט מכון בקרת הבניה הישראלי ומשולש הזהב! הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

השרה שקד מנסה לקדם יוזמה חדשה שתקצר את תהליכי הרישוי לחודשיים ספורים בלבד.
מהי היוזמה ואיך באמת זאת יכולה להיות בשורה ליזמים, כל זה תוכלו לקרוא בכתבה הבאה.

מהו מודל מיאמי?

לפני כחודש בישרה השרה שקד על קידומו של פיילוט להקמת מכוני רישוי במודל מיאמי.
בארצות הברית קיים מודל בו הרשויות המקומיות מסמיכות מכוני רישוי פרטיים שימומנו ע"י היזמים.
מכוני הרישוי יהיו בנויים מאנשי מקצוע- יועצים ממגוון הנושאים הנדרשים להוצאת היתר.

המתווה המוצע צפוי ליצור גוף פרטי מטעם המדינה שיהיה אחראי על תהליך הוצאת היתר הבניה ועד קבלת תעודת גמר.
המטרה היא לשים סוף לבירוקרטיה ולקצר תהליכי רישוי מול ועדות התכנון והבניה.

שילוב מכון הבקרה במודל מיאמי

מכוני הבקרה מתוקף החוק פועלים לקידום הוצאת ההיתר ותעודת הגמר ואף מחליפים את רשות הכבאות ופיקוד העורף.

הרי מכוני הבקרה מוודאים עמידת הבקשה בתקנות התכנון והבניה הן בשלב התכן והן בשלב הביצוע, לכן מתבקש להסמיך את מכוני הבקרה בתור אותם מכוני הרישוי הפרטיים היות ומכוני הבקרה משולבים בתהליך מתוקף חוק כבר מיולי 2021 ופועלים בפועל כבר משנת 2018.

במכוני הבקרה יושבים אותם אנשי מקצוע הכוללים אדריכלים, מהנדסים, הנדסאים ויועצים בתחומים שונים בעלי עבר תעסוקתי מסוים והכשרה ייעודית.
הוועדות ביחד עם מנהל התכנון יוכלו להסמיך את מכוני הבקרה גם לתהליך הבקרה המרחבית וכך באמת לקצר תהליכים ולייצר "ONE STOP SHOP" שיקל על תהליך הוצאת ההיתר.

היוזמה של השרה שקד מבורכת אך שוב יש דיסוננס בין החזון ולבין הבנת התהליך בפועל, התוצאה תהיה שוב חפיפה בין הגופים השונים.

הפוסט מודל מיאמי של השרה שקד, פתרון או כישלון? הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

רפורמת הרישוי העצמי, רפורמה חדשה של חוק ההסדרים אינה הפעם הראשונה בה נעשה ניסיון ליצור מסלול רישוי עצמי לקבלת היתר בנייה.
בעבר זה לא צלח, מה ישנה את התמונה הפעם?

לקריאת הכתבה לחצו על הלינק

הפוסט רפורמת הרישוי העצמי יצאה לדרך – למה עדיין לא פותחים את השמפניות? הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

מהו אישור כיבוי אש? מהן דרישות סידורי בטיחות אש במבנים משותפים? מתי מכון בקרה מחליף את רשות הכבאות וההצלה  ומהם השלבים שיש לעבור עד שמקבלים אישור כיבוי אש לבניין מגורים חדש עד 29 מטר גובה – כל זה תוכלו לקרוא בכתבה הבאה.

מהו אישור כבאות להיתר בניה?

בניית מבנה בין אם מדובר על מבנה חדש או תוספת למבנה ישן, דורשת אישורי כיבוי אש.  קבלת אישור כבאות להיתר בניה נערכת במסגרת הליך קבלת היתר בניה מוועדת התכנון והבניה של הרשות המקומית.

התהליך כרוך בהגשת תוכניות מבנה מפורטות על פי דרישות הכבאות, ביקורת מבנה ותשלומי אגרה עבור מתן חוות דעת.

למדור בטיחות אש תוגש תוכנית מבנה אשר תכלול את כל הפרטים המצוינים ב- הוראות
נציב 532 אופן הגשת נספח אמצעי בטיחות אש ומקרא אחיד.

מתי מכון בקרה מחליף את רשות הכבאות וההצלה?

תיקון 101 לחוק התכנון והבניה קבע את הקמתם של מכוני בקרה לצורך בקרה איכותית על

תכן הבניה בשלב ההיתר והבנייה.
אחת הקביעות המהפכניות המרכזיות של התיקון לחוק הסדירה את הקמתם של מכוני בקרה

פרטיים שיחליפו את מנגנוני הרישוי הקיימים.
המשמעות היא שמכוני הבקרה משמשים כגורם מאשר המחליף את כיבוי אש ופיקוד העורף, הן לשלב ההיתר והן לשלב תעודת הגמר.

בשלב הראשון מכוני הבקרה יפעלו כגורם ממליץ במבנים למגורים גבוהים, עד לגובה 29 מטר, ולמבני מגורים מעל 2 קומות ומינימום 6 יח"ד.

השלבים בקבלת אישור כיבוי אש לבניין חדש

שלב ראשון – הגשת בקשה לקבלת היתר בניה לבניין חדש במסלול רישוי מכון בקרה.

פתיחת בקשה להיתר בניה לוועדה לתכנון ובניה ברשות המקומית, כתנאי להוצאת היתר בנייה הוועדה דורשת את אישור מכון הבקרה הנבחר.

שלב שני – הגשת נספח בטיחות למכון בקרה כחלק מדרישות נספחי התכן.

נספח הבטיחות יכלול את אמצעי הבטיחות ואת מיקום מערכת כיבוי אש בהתאם לחוק התכנון והבניה.

שלב שלישי – בחינת הנספח במכון יבחן  על ידי בקר מורשה כיבוי אש והצלה.
בשונה מהבדיקה בכבאות, במכון הבקרה ייבדק נספח הבטיחות במקביל לתוכנית האדריכלית הראשית ולנספחי התכן הנוספים, כגון: אוורור, תברואה, פיתוח שטח וכו' .
המדד לבדיקה הן תקנות ודרישות החוק בנושא כיבוי אש.
אם התוכנית שהוגשה לא עומדת בדרישות החוק יצוין בדו"ח מהם הסעיפים שדורשים תיקון.
לאחר שיתבצע התיקון יש להגיש נספח בטיחות מתוקן לבחינה חוזרת.
לאחר אישור נספח בטיחות האש וכלל נספחי התכן, יצא דוח מסכם לוועדה אשר יכלול את המלצת מכון הבקרה למתן היתר.

שלב רביעי – ביקורת בקר מורשה כיבוי אש בשלב הבניה

במהלך הבנייה ועם סיום שלד הבניין מתלווה לבקר הביצוע מורשה חיקוק כיבוי אש לביקורת מקדימה באתר. מטרת הביקור היא לאתר כשלים אפשריים בזמן אמת בנושא כיבוי אש.

בנוסף הליווי במהלך הבנייה, מאפשר ליזם לקבל אישורי כבאות לשינויים העלולים לצוץ במהלך הבנייה.

שלב חמישי – ביקורת סופית במבנה ומתן תעודת גמר לבניין
הביקור האחרון של מכון הבקרה בשלב הביצוע נעשה בליווי בקר מורשה כיבוי אש על מנת להכין חו"ד מסכמת כהמלצה למתן אישור תעודת גמר תעודת הגמר קובעת, שהקבלן אשר בנה את המבנה עמד בדרישות מכון הבקרה, הרשות המקומית, , תאגיד המים וחברת הגז והוא רשאי להתחיל באכלוס המבנה.

הפוסט אישור כיבוי אש לבניין חדש ? הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

אי לכך, המליצה הועדה על הקמתם של מכוני בקרה שבאחריותם אישור התוכניות ההנדסיות וכתנאי להוצאת היתר בניה לפרויקט.
ההנחה הרווחת בקרב אנשי המקצוע היא שהבקרה על תכן הנדסי, מעקב אחר הביצוע בשטח ומתן אישור שהמבנה הסופי תואם את ההיתר שניתן תצמצם משמעותית את הסיכוי לכשלים הנובעים מתכנון או ביצוע לקוי.

מהי בקרת תכן?

בקרת תכן הינה הליך של בחינה הנדסית-מקצועית המתייחס למגוון רחב של היבטים הנדסיים ואדריכליים בתכנון המבנה.
הליך בקרת התכן נעשה  במסגרת הליך הרישוי במרכזו של הליך קבלת ההיתר לבניה, עם עדכון התוכניות והשלמתם לטובת עמידה בכלל התנאים המרחביים שהציבה הועדה.
עם השלמת תהליך בקרת התכן ועדכון התוכניות ונספחי הבקשה ע"י עורכי הבקשה בהתאם להערות מכון הבקרה, יעביר המכון את המלצתו לרשות הרישוי למתן היתר בניה לפרויקט.

בקרת התכן מיועדת לוודא, כי כלל תכניות הפרויקט המוגשות לצורך קבלת ההיתר תואמות את המחייב בחוקים, תקנות, תקנים וקוד הבניה ובכך לטייב את איכות התכנון והביצוע ולשפר את שלום ובטיחות הציבור העתיד להשתמש במבנים אלו.

תהליך בקרת תכן ובקרת הביצוע מחייב במס' מדינות בעולם והוכיח כי בזכות קיומו נמנעו כשלים רבים בתהליכי בניה ואיכותם שופרה.
שיטת בקרת התכן אשר הונהגה בארץ נסמכת על שיטת הבקרה הנהוגה באנגליה ומהווה שינוי תפיסה מבורך בעולם הבנייה.
ביצוע בקרת תכנון מולטי-דיסציפלינרית על תחומי אדריכלות והנדסה רבים, בחינת התאמתם לחוקים ובחינת האינטגרציה ביניהם ,מביאה לשדרוג באיכות התכנון בארץ ולשיפור איכות תכניות הביצוע והתאמת הפרויקט להיתר שהתקבל עבורו.

מכון בקרת תקן – תהליך תכן הבקרה

בהתאם להגדרת משרד הפנים/מנהל התכנון נכתבו תקנות בחוק המכתיבות את אופן פעילותם של מכוני הבקרה אשר מקבלים את רישיונם מאת המדינה לאחר שנבדקו והוסמכו ע"י הרשות הלאומית להסמכת מעבדות כמעבדות מורשות למתן שירותי בקרות תכן וביצוע.

הליך בקרת התכן מתבצע על ידי מהנדסים/אדריכלים מנוסים וותיקים אשר משמשים כבקרים מורשים הרשומים ברשם המהנדסים כחוק.
תהליך בקרת התכן מבוצע ע"י בקרה מדגמית המתבססת על ניהול והערכת סיכונים לפרויקט. במסגרת תהליכי הערכת הסיכונים לפרויקט מאתר מכון הבקרה ובוחן באופן מדגמי את נק' התורפה והאלמנטים המרכזיים בהם עלול להתפתח כשל תכנון/ביצועי אשר עלול חלילה לסכן את שלום הציבור ובטיחותו, איכות הבניין, יציבותו או/ו תפקודו.  בנוסף, במסגרת תהליך בקרת התכן מתבצעת גם בקרה תהליכית לבדיקת תהליך תכנוני נכון ותוצאות מתאימות במס' תחומים כמוגדר בתקנות להפעלת מכוני הבקרה.

תחומי בקרת תכן

פעילות בקרת התכן מכסה מס' תחומים עיקריים הנוגעים ליציבות הבניין, בטיחותו ותפקודו ההנדסי, כדלקמן:

• מידת יציבות השלד למצבי הרס וביסוס הבניין
• בטיחות מפני אש, צמצום האפשרות לפגיעה ממעידה, מנפילה, מהיתקלות ומכווייה
• איטום הבניין כולל איטום חלקי הבניין הבאים עם הקרקע או מצויים בתת הקרקע
• מתקני תברואה והבטחת תנאים תברואיים
• מערכת הניקוז למניעת שיטפונות וזיהום הקרקע וביצוע השהייה והחדרה
• מיגון – מרחב מוגן
• אקוסטיקה של המבנה
• בטיחות מערכת החשמל
• בידוד תרמי
• נגישות
• קרינה

מהם יתרונות תהליך בקרת תכן ?  

• מניעת שגיאות בתכנון וטיוב איכות התכנון והאינטגרטיבי של הבניין.
• רמת תאימות גבוהה של התוכניות לדרישות התקנים, תקנות, חוקים וקוד הבניה.
• חיסכון כספי הנובע מתחילת ביצוע עם תוכניות ברמת מוכנות גבוהה המפחיתה באופן משמעותי את היקף העבודות הנישנות לתיקון ליקויי בניה העלולה להגיע לכדי יותר מ4% מעלות הפרויקט.
• קיצור משך הפרויקט הנובע מקיצור משך הבניה נוכח אי עיסוק בהריסות, תיקונים ועבודות נישנות
• הפחתת עלויות תיקוני שנת בדק נוכח ביצוע איכותי, טוב ויעיל.
• ייעול תהליך הוצאת היתר, קבלת תעודת גמר והפחתת הבירוקרטיה נוכח קבלת אישורי כב"א ופקע"ר באמצעות מכון הבקרה לאחר בדיקת התאמתם לתכנית הראשית ובאינטגרציה מלאה לשאר מערכות הבנין.
• שיפור איכות הבנייה
• מיקסום בטיחות ואיכות המבנים בעת מסירתם לדיירים
• מתן אישורי כב"ר ופקע"ר ע"י מכון בקרת הבניה הישראלי

מכון בקרת הבניה הישראלי: אפשר לבנות עלינו

מכון בקרת הבניה הישראלי הוקם בשנת 2016 ע"י חברת מילגם בעקבות ההחלטה להקים גופי בחינה פרטיים לבקרת תכן וביצוע אשר נועדו להשתלב בפעילות הרישוי והבניה המובלות ע"י רשויות הרישוי בשנת 2018 החל המכון בפעילותו לאחר שהשלים את הליכי הכשרותו והסמכתו ע"י הרשות הלאומית להסמכת מעבדות .
מרגע הקמתו ועד היום מלווה מכון בקרת הבניה הישראלי את התכנון וההקמה של אלפי יח"ד במגוון פרוייקטים הפרוסים בכל הארץ.

במכון בקרת הבנייה הישראלי מועסקים בקרים מורשים שהוסמכו לתת בקרת תכן ולבצע את תהליך בקרת התכן מתחילתו ועד סופו. בקרים אלו הינם מהנדסים, אדריכלים והנדסאים מקצועיים בעלי ניסיון מקצועי רב בתכנון, ניהול ביצוע ופיקוח על תהליכי בנייה ותיאום בין כל מרכיביהם.

כמו כן, במכון בקרת הבניה הישראלי, עובדים יועצים מומחים ממוקדי ידע לתגבור ולסיוע בתהליכי הבקרה והביצוע.

שירותי המכון

• מציע ליזמים שירותי בקרת תכן למבנים מיועדים. שירותים אלו כוללים בדיקת נספחי התכן של המבנה.
• בקרת תכן וביצוע משבחת את רמת תכנון הבנייה ומבטיחה עמידה מלאה בכל התקנים והחוקים המצווים ע"י המדינה. תהליך זה מאפשר תיאום מוצלח בין ההיבטים השונים של תוכניות המבנה.
• בדיקת תכניות של בטיחות אש ומיגון והנפקת אישורי כב”א ופקע”ר בהתאם לדרישות החוק.
• מציע ליזמים ולקבלנים בקרת ביצוע הכוללת גם ליווי הבנייה בתהליך ההקמה וכן המשך בקרת תאימות הביצוע בפועל לכל מה שנדרש בחוק.
• לקראת סיום הבנייה אחראי מכון הבקרה לביצוע בדיקות אינטגרציה לכלל מערכות המבנה ומתן אישור סופי להשלמת הבנייה והוצאת תעודת הגמר למבנה.

מכון בקרת הבניה הישראלי עובד מסביב לשעון בכדי לשפר את איכות הבניה בישראל ולדאוג לעתיד בטוח יותר.

הפוסט מהי בקרת תכן? הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

לקריאת הכתבה לחצו על הלינק

הפוסט מה בין בקרה, תכן ומהפכות ומה יוצא ליזם מכל זה? הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

מכון בקרת הבנייה הישראלי מקבוצת מילגם – לבנות בראש שקט

בזכות צוות מקצועי ומיומן והיכרות עמוקה עם הגופים המקצועיים בשטח, מכון בקרת הבנייה הישראלי מלווה פרויקטים של תכנון ובנייה ברמה הגבוהה ביותר ובמינימום זמן.

לקריאת הכתבה המלאה שכתבו עלינו בדה מרקר לחצו על הלינק

הפוסט כתבו עלינו בדה מרקר הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

למרות שכל המכונים מציעים לכאורה שירותים זהים, בחירת מכון בקרה נכון יכולה להשפיע משמעותית על הצלחת הפרויקט והניהול שלו בכל הפרמטרים החשובים עבורכם. הנה כמה מהדברים שעושים את ההבדל, והסבר על איך ההבדל הזה ישפיע על הפרויקט שלכם:

גב חזק

מכון בקרת הבניה הישראלי הינו חברת בת בקבוצת מילגם, חברה שמספקת שירותים לעיריות, גופים ציבוריים ותאגידים ממשלתיים כבר כמעט 40 שנה.
לקבוצת מילגם היכרות הדוקה מאוד עם הרשויות המקומיות המקנה למכון הבקרה גישה קלה המושתת על ניסיון בעבודה מול ועדות התכנון המקומיות והופך את כל ההליך להרבה יותר פשוט, יעיל, נעים ונטול מכשולים.

ותק

מכון בקרת הבניה הישראלי החל ללוות את ביצועם של עשרות פרויקטים כבר משנת 2018 במהלך תקופת ההערכות המוקדמת והספיק כבר לצבור ניסיון עשיר טרם הפכה פעילותו לחובה.
למעשה, ניסיונינו כולל תהליכי בקרות תכן וביצוע בהיקף של למעלה מ-3200 יחידות דיור.
בניגוד למכונים אחרים אשר מתחילים כעת את צעדיהם הראשונים, מכון בקרת הבניה הישראלי כבר מיומן ומכיר את התהליך, כך שהסיכוי להפתעות או בלת"מים הוא מינימלי.
הוותק מכתיב גם צוות עובדים וכוח אדם מקצועי ומנוסה מאוד, שביצע תהליכי בקרה בפרויקטים מורכבים ויודע לעבוד ולהעביר את תהליך הבקרה בצורה מהירה ויעילה, בלי עבודה מיותרת. מכון בקרת הבניה ישראלי כולל בקרים מנוסים שידעו לשפר את הפרויקט מתוך מקום של ניסיון וידע, ולא רק אינטואיציה ולתת ערך מוסף משמעותי לאיכותו, משכו ותקציבו של הפרויקט.

עבודה לאורך כל התהליך

נגזרת מהסעיף הקודם. נוכח תחילת פעילות מאסיבית כבר משנת 2018, הרי שמכון בקרת הבניה הישראלי כבר הספיק להשלים את ביצועם של תהליכי הוצאת היתרי בניה והפקת תעודות גמר בעשרות מבנים בהם טיפלנו לאורך שלשת השנים האחרונות – מתכנונם ועד אכלוסם בעת הזו.

בשונה ממכוני בקרה אחרים אשר "מתגלחים" כעת בתהליכי הוצאת היתרים ובקרות שלד, מכון בקרת הבניה הישראלי השלים את כלל שלבי הבקרה הכוללים גם בקרות ביצוע לעבודות גמר, בדיקות אינטגרציה למערכות כיבוי, אישורי ממ"דים ועוד…, והספיק למסור מאות יחידות דיור, כולל בקרת ביצוע מלאה, קבלת תעודות גמר ותחילת אכלוס הדירות.

ניסיון בפרויקטים גדולים ומורכבים

היקף הפרויקט, משפיע ישירות על מורכבותו. עבודה על פרויקט בבניה רוויה למגורים לא דומה לעבודה על בית פרטי, ופרויקט ענק המקים מספר רב של בניינים בו-זמנית בהיקף של מאות יחידות דיור בוודאי שיהא מורכב שבעתיים. פרויקטים גדולים מאופיינים בסיכונים הנוגעים למבנים עצמם אך גם לעבודות הנוגעות לשטחי הפיתוח בשכונה ובדרך כלל השלמתם מחויבת בטרם יאוכלסו המבנים. מכון בקרת הבניה ישראלי בעל ניסיון רב בהקמתם של מספר מתחמים ושכונות מגורים חדשות הכוללות תכנון והקמה של עשרות מבנים בו זמנית ומתמחה בביצוע בקרה טובה, יעילה ואיכותית על כלל מרכיבי הפרויקט שיפחיתו את סיכוני הפרויקט ויאפשרו את השלמתו באופן בטיחותי ואיכותי, בתקציב ובלו"ז המתוכנן.

לקוחות מרוצים

מכיוון שכל מכוני הבקרה מציעים את אותם שירותים, אין טוב יותר מהיסטוריית לקוחות מרוצים. בהתאם לסקר שביעות רצון שערכה המדינה באמצעות מנהל התכנון נמצא כי קיימת שביעות רצון גבוהה מאוד בקרב לקוחות מכון בקרת הבניה הישראלי בכל הפרויקטים שנבחנו בסקר בפריסה ארצית.

לראיה, מכון הבקרה הישראלי הספיק לעבוד עם כמה מהיזמים והקבלנים הגדולים במשק: שיכון בינוי, סולל-בונה, אשטרום, אפריקה ישראל-דניה סיבוס, עץ השקד, אאורה, אלמוגים, בס.ט, אודור ועוד אשר חלקם שבים למכון בקרת הבניה הישראלי לביצוע בקרות תכן וביצוע בפרויקטים נוספים לאחר השלמתו של פרויקט ראשון מוצלח לשביעות רצונם המלאה.

קראו גם – בקרת תכן

הפוסט למה לבחור במכון הבקרה של המכון הישראלי? הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט זיילר קבעה כבר בשנת 2003 כי בבדיקות מבצעות הרשויות בשלב הרישוי והביצוע לא נבחנות איכות המבנים ובטיחותם, אלא רק מאפיינים אחרים כגון : נפח הבנייה, צורתה, ומיקומה.

עוד נמצא כי במהלך ביצוע הבניה, עיקר הפיקוח והבקרה שמבצעת הוועדה המקומית הוא פסיבי, ומתבסס בעיקר על קבלת דיווחים מגורמים שונים המעורבים בתהליך ההקמה ואינו מחייב ביקורים באתר הבניה.

עוד עולה מדו"ח ועדת זיילר כי לעיתים הרשויות המקומיות נמצאות במצב של ניגוד עניינים – הן מעניקות היתרים, מקימות בעצמן את מבני הציבור, מפקחות על הקמתם ולבסוף גם משתתפות בתהליכי התביעה בגין ליקויים שנוצרו…

אי לכך, ועדת זיילר המליצה על הקמתם של מכוני בקרה פרטיים ומקצועיים שיפקחו על תכנון המבנים ועל ביצוע הבניה ושולבו בהליכי הרישוי וההקמה.

תפקידם העיקרי של מכוני הבקרה הוא לבדוק אם התכנון של המבנים ובנייתם בפועל עולים בקנה אחד עם החוקים, התקנות, והתקנים הרלוונטיים ולבצע את הבדיקות ההנדסיות השונות הנדרשות במהלך שלבי הרישוי במקום הרשויות והגורמים המאשרים

יותר מזה, ככלל הועדות המקומיות אינן ערוכות לבצע בקרה הנדסית כל תכניות הבנייה ועל ביצוען, ולרוב הן מסתפקות בתצהירים שונים ללא בקרה על היבטים מהותיים הקשורים ביציבות המבנה ותפקודו ההנדסי.

לכאורה, פעילותם של מכוני הבקרה מייצרת עוד שלב בתהליך סבוך מלכתחילה, אבל בעצם מדובר בפעילות שחוסכת ביורוקרטיה, מקדמת טיפול מהיר יותר של הליכי בדיקת ההיתר מול הרבה מהגופים שקבלן נאלץ לעבוד מולם, מפשט את הבירוקרטיה ומונע עבודה כפולה.

איך?

כל מנהל פרויקט בניה מתחיל יודע כי בבחינת תוצאות טיב של פרויקט נדרש לבחון את עמידתו ביעדי עמידה בלוחות זמנים, חסכון בתקציב ואיכות הביצוע

למרות חששות רבים, לאחר השלמת תקופת ההערכות, בה בוצעו תהליכי בקרת תכן וביצוע בעבור אלפי יח"ד במגוון פרויקטים הוכח כי ביצוע תהליכי בקרות תכנון וביצוע במכוני הבקרה משפרת עמידתם של הפרויקטים בשלשת יעדי הביצוע – עמידה בלו"ז, חסכון בתקציב, שיפור האיכות.

מבחינת לו"ז, השלמת התיאומים והאישורים הנדרשים בשלב הוצאת היתר הבניה ותעודת הגמר מול פיקוד העורף ומכבי אש נעשית על ידי מכון הבקרה, ולא על ידי היזם באמצעות עורך הבקשה מול גופים אלו ישירות. בנוסף, מכון הבקרה מחויב במענה מהיר הקצוב במשך מוגדר בהתאם לתקנות הפעלת מכוני הבקרה.

זאת ועוד, לאחר השלמתו של תהליך בקרת תכן ויישום המלצות צוות הבקרים לשיפור ותיקון ליקויי התכן שנמצאו, מתקבלות תכניות איכותיות יותר, מתואמות היטב באופן אינטגרטיבי ועומדות בתקנים המחייבים – על כן הסיכוי לשינויים בביצוע קטן משמעותית ולכן מפחית משמעותית את עיסוק הקבלן בתיקון ליקויי ביצוע הקיימים בכל פרויקט בהיקפים משתנים.

עבודה כפולה לתיקון ליקויי ביצוע יכולה להאריך ולהחריג את זמן הבנייה של הפרויקט מעבר לתאריך ההתחייבות לרוכשים…

בהיבט חסכון תקציבי, כאמור, הימנעות מעבודה כפולה לתיקון ליקויי ביצוע עשויה לייצר ליזם חסכון כספי משמעותי המתבטא בהקטנת השימוש בחומרים, הפחתת הוצאות כ"א ועובדים והקטנת תקורות הקבלן עקב הקדמת לו"ז ומסירה מוקדמת של הדירות לרוכשים.

בהתאם לדו"ח "בחינת ההשפעה של מנהל פרויקט מטעם היזם על התוצאות של פרויקטי בניה" בהוצאת המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון נקבע כי עלות העבודה הנישנית שנועדה לתקן ליקוי ביצוע מגיעה בהיקפה לכ-4% מעלות הפרויקט. אפילו הימנעות חלקית מהוצאה מיותרת זו עתיד לייצר ליזם חסכון משמעותי מאוד לשיפור יעדי העמידה בתקציב הפרויקט.

ובהתייחס לאיכות התכנון והביצוע, נוכח הימצאותם של כלל היועצים המקצועיים תחת קורת גג מכון הבקרה. ובעקבות ביצוע תהליכי בקרה אינטגרטיביים במסגרת תהליכי בקרת התכן, הרי שנוצרות תכניות איכויות יותר המתואמות בין כל הדיסציפלינות השונות.

לא זו אף זו, אין ספק כי התאמת הבניין לדרישות קוד הבניה, התקנים והתקנות אשר נכתבו בדם, עתידה לייצר פרויקט איכותי יותר ובטיחותי יותר. אי לכך, נוכח הקפדת בקרי הבניה להתאמת התכנון והביצוע אל מול דרישות אלו, הרי שהבניין המוקם עתיד להיות איכותי ובטיחותי ללא חריגות מהמחויב.

לעיתים, נוכחנו לראות כי הדרך הנראית קצרה, מתבררת כדרך הארוכה ביותר…

בדרך הפתלתלה שמתחילה בהשלמת תכניות להיתר ומסתיימת בתעודת גמר יש הרבה תחנות, וקבלן שרוצה להשלים את הבניין ולאכלסו אין ברירה אלא לעמוד בכולם.

החדשות הטובות הן שבאמצעות שילובם של מכוני הבקרה בהליכי רישוי וההקמה אפשר לחסוך עבודה איטית ומלאת תסכול מול לא מעט גורמים אחרים, במקביל לחסכון של זמן, כסף ואולי גם חיי אדם.

חשוב להיעזר במכון בקרה בעל ניסיון מקצועי-פרקטי בביצועם של תהליכי בקרה בפרויקטים רבים ומגוונים, הכוללים גם קשרי עבודה נמשכים מול ועדות התכנון.

החלטה זו עתידה להשפיע על כלל הפרמטרים החשובים עבור הפרויקט שלכם – לשפר את בטיחותו, התאמתו המלאה לדרישות החוק ולייצר עבורכם חסכון במשך הקמתו, עלותו ואיכותו

קראו גם – קבלת היתר בנייה

הפוסט למה צריך בכלל בקרת בנייה? הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

בשנת 2001 התרחש אסון שזעזע מדינה שלמה – אסון ורסאי.
האסון התרחש כאשר בעיצומה של חתונה באולמי השמחות "ורסאי" בירושלים, התמוטטה רצפת האולם שבקומה השלישית יחד עם האורחים שעל רחבת הריקודים.
אסון זה מוגדר עד היום כאחד מהחמורים שבאסונות הבניה בישראל נוכח ממדי ההרס שהותיר אחריו, עשרות הרוגים ומאות פצועים.

בעקבות האסון הוקמה ועדת חקירה ממלכתית.
הוועדה בדקה את תחום הבנייה והתכנון בישראל בדגש על בטיחות המבנה והאחריות על בטיחות המבנים של כלל הגורמים העוסקים בתחום.
בדצמבר 2003 פורסמו מסקנות הוועדה אשר הצביעו על כשל מערכתי בענף הבנייה בישראל ועל צורך בשינוי מבני ותפיסתי.
עוד קבעה הועדה כי "השלמת החקיקה והקמת מכוני הבקרה עשויים למנוע את האסון הבא" (מתוך דוח ועדת זיילר).
בשנת 2009 קיבלה הממשלה החלטה על הקמתם של מכוני הבקרה, וכעבור 5 שנים נוספות, בחודש מרץ 2014, אישרה הכנסת תיקון לחוק התכנון והבנייה הכולל את הקמתם של מכוני הבקרה.

מכוני הבקרה הוסמכו וקיבלו רישיון משר האוצר לערוך הליכים של בקרת תכן ובקרת ביצוע.
המלצתם של מכוני הבקרה על מתן היתר בנייה, אישור תחילת עבודות ותעודת גמר בנייה מהווה תנאי הכרחי במסגרת הליך הרישוי הכולל.

אז מה תפקיד מכוני הבקרה ולמה צריך אותם בכלל?

הקמתם של מכוני הבקרה נועדה לרכז במקום אחד את כל הבדיקות הנחוצות תחת עין מפקחת אחת במקום גופים מרובים אשר יצרו אי התאמות בין הגרסאות השונות של התוכניות שהוגשו לגורמים שונים שבתהליך:
וועדת התכנון, כיבוי אש ופיקוד העורף

בקרת מכוני הבקרה תכלול בין היתר:
• יציבות השלד למצבי הרס וביסוס הבניין.
• בטיחות מפני אש.
• צמצום האפשרות לפגיעה ממעידה מנפילה מהיתקלות או מכוויה.
• איטום חלקי הבניין הבאים במגע עם הקרקע או מצויים בתת הקרקע.
• מתקני תברואה והבטחת תנאים תברואיים. • אוורור הבניין.
• ניקוז למניעת שיטפונות וזיהום קרקע וביצוע השהייה והחדרה.
• מיגון – מקלט ומרחב מוגן.
• הגנת המבנה והשוהים בו מפני חומרים מסוכנים בדיקות אלו יבחנו את עמידת התכניות בדרישות ובהוראות החוק, התקנות והתקנים, להבטחת יציבות ובטיחות הבניין והמשתמשים בו.

בהמשך ישיר לבדיקת התכן יבצעו מכוני הבקרה, במשך תקופת הבנייה, מספר ביקורים באתר הבנייה עצמו על מנת לעמוד על איכות הביצוע והתאמת הבניה בפועל לתכן שנבחן ואושר בשלב בקרת התכן הקודמת.
על מנת להבטיח את איכות הבקרה שנעשית בתחומים אלו, מכוני בקרה מחויבים להעסיק בקרים מורשים שהוכשרו על ידי הגורמים המאשרים: רשות הכיבוי וההצלה ופיקוד העורף.

פעילותם של מכוני הבקרה המוגדרת בחוק כוללת פרקי זמן קצרים מאוד לתהליך בקרתם והוצאת דוחות הבקרה כמתחייב.
כל זאת כדי לייעל את הליך הוצאת ההיתרים ולקצרם באופן משמעותי.
תהליך בקרה מקצועי באמצעות מכון בקרה אובייקטיבי, אשר בוחן ומתקן את תכניות הקבלן ומוודא את מימושן בפועל, עתיד לקצר את משך ההקמה ולהפחית את עלויות הבניה.

למה משתלם לעבוד עם מכון בקרה?
עכשיו יותר מתמיד, במיוחד לפני שהחוק נכנס לתוקף, כדאי לעבוד מול מכון הבקרה וליהנות מסל תמריצים אשר נותנת המדינה ליזמים על מנת לעודד אותם לפנות אל המכונים.
• המדינה תישא במימון מלא של האגרות שנדרשים היזמים לשלם למכון, אגרות אלו עומדות על כמה עשרות אלפי שקלים לכל פרויקט, בהתאם להיקפו.
• כל קבלן שיפנה לביצוע בקרה במכון יתומרץ במענק של עד 20 אלף שקלים. התמריץ מוגבל ל-240 פונים ראשונים.
• מכון הבקרה חוסך את האגרה שנהגו יזמים לשלם לרשות הכבאות וההצלה, אגרה שעשויה להגיע עד ל-10,000 שקלים להיתר.
• חסכון בעלות הפרויקט ומשך הקמתו נוכח הפחתת כמות תיקוני הליקויים וכשלים בבניה.

נוכח תהליכי הערכת סיכונים בתכן ובביצוע ובדיקות מדגמיות שמכון הבקרה יבצע במהלך הבניה, הוא עתיד לזהות את נקודות התורפה במבנים, להכתיב דרכי שיפור ותיקון לצורך הפחתת הסיכונים שזוהו ולשפר בוודאות את בטיחות הבניין והמשתמשים בו.
• הקטנת חוסר הוודאות בנוגע למשך התהליכים בקבלת הרישוי – תיקון החוק קובע את משך תהליכי הבקרה והפקת דוחות בקרת התכן ובכך מכתיב פרקי זמן קצרים וידועים לתהליכי הוצאת ההיתרים ו/או אישור אכלוס לפרויקט.
• מכון הבקרה מהווה "ONE STOP SHOP" המרכז עבור היזם/קבלן את מרבית האישורים הנדרשים להינתן עבורו בתהליך התכנון כתנאי לקבלת ההיתר. תהליך קבלת היתר הבנייה הופך לפשוט, מהיר ויעיל יותר.

תפקיד המכונים הוא להעניק לפועלים באמצעותו את שלושת מרכיבי היסוד של ניהול פרויקט: שיפור האיכות, קיצור לו"ז וחסכון בתקציב.
מכוני הבקרה הינם עובדה מוגמרת, אשר נולדה מתוך המלצותיה של וועדת זיילר ונועדה לשפר את איכות הבניה בארץ ובטיחות הציבור.

עשרות יזמים, מתכננים ומנהלי פרויקטים, אשר האמינו ביתרונות הרבים של השיטה, בחרו במהלך השנתיים האחרונות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במספר פרויקטים ונהנו מקיצור לוחות זמנים בשלב קבלת ההיתר, תקבולים נדיבים מהמדינה (פטור מתשלום אגרות ומענקים נוספים) ולימוד תהליכי העבודה בטרם יהפכו למחייבים עד ינואר 2020, המועד שממנו תהייה זו חובה חקוקה לקבל את אישור מכון הבקרה להיתר הבניה.
מומלץ להתנסות בעבודה מול מכוני הבקרה, להיווכח ביתרונות השיטה וליהנות מהטבות כספיות הניתנות בעת הזאת ע"י המדינה.
ביצירת קשר עם מכון בקרה יש לוודא שהגוף עימו תתחילו לעבוד מוסמך מנהל תכנון, שישנן חברות שכבר עובדות מולו, שהוא גוף חזק ויציב ושאכן אתם מקבלים את המענקים והסבסוד שמותאם לכם.

הפוסט מכון הבקרה – העתיד כבר כאן הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

בשנת 2001 התרחש אסון שזעזע מדינה שלמה – אסון ורסאי.
האסון התרחש כאשר בעיצומה של חתונה באולמי השמחות "ורסאי" בירושלים, התמוטטה רצפת האולם שבקומה השלישית יחד עם האורחים שעל רחבת הריקודים.
אסון זה מוגדר עד היום כאחד מהחמורים שבאסונות הבניה בישראל נוכח ממדי ההרס שהותיר אחריו, עשרות הרוגים ומאות פצועים.

בעקבות האסון הוקמה ועדת חקירה ממלכתית.
הוועדה בדקה את תחום הבנייה והתכנון בישראל בדגש על בטיחות המבנה והאחריות על בטיחות המבנים של כלל הגורמים העוסקים בתחום.
בדצמבר 2003 פורסמו מסקנות הוועדה אשר הצביעו על כשל מערכתי בענף הבנייה בישראל ועל צורך בשינוי מבני ותפיסתי.
עוד קבעה הועדה כי "השלמת החקיקה והקמת מכוני הבקרה עשויים למנוע את האסון הבא" (מתוך דוח ועדת זיילר).
בשנת 2009 קיבלה הממשלה החלטה על הקמתם של מכוני הבקרה, וכעבור 5 שנים נוספות, בחודש מרץ 2014, אישרה הכנסת תיקון לחוק התכנון והבנייה הכולל את הקמתם של מכוני הבקרה.

מכוני הבקרה הוסמכו וקיבלו רישיון משר האוצר לערוך הליכים של בקרת תכן ובקרת ביצוע.
המלצתם של מכוני הבקרה על מתן היתר בנייה, אישור תחילת עבודות ותעודת גמר בנייה מהווה תנאי הכרחי במסגרת הליך הרישוי הכולל.

אז מה תפקיד מכוני הבקרה ולמה צריך אותם בכלל?

הקמתם של מכוני הבקרה נועדה לרכז במקום אחד את כל הבדיקות הנחוצות תחת עין מפקחת אחת במקום גופים מרובים אשר יצרו אי התאמות בין הגרסאות השונות של התוכניות שהוגשו לגורמים שונים שבתהליך:
וועדת התכנון, כיבוי אש ופיקוד העורף
בקרת מכוני הבקרה תכלול בין היתר:
• יציבות השלד למצבי הרס וביסוס הבניין.
• בטיחות מפני אש.
• צמצום האפשרות לפגיעה ממעידה מנפילה מהיתקלות או מכוויה.
• איטום חלקי הבניין הבאים במגע עם הקרקע או מצויים בתת הקרקע.
• מתקני תברואה והבטחת תנאים תברואיים.
• אוורור הבניין.
• ניקוז למניעת שיטפונות וזיהום קרקע וביצוע השהייה והחדרה.
• מיגון – מקלט ומרחב מוגן.
• הגנת המבנה והשוהים בו מפני חומרים מסוכנים בדיקות אלו יבחנו את עמידת התכניות בדרישות ובהוראות החוק, התקנות והתקנים, להבטחת יציבות ובטיחות הבניין והמשתמשים בו.

בהמשך ישיר לבדיקת התכן יבצעו מכוני הבקרה, במשך תקופת הבנייה, מספר ביקורים באתר הבנייה עצמו על מנת לעמוד על איכות הביצוע והתאמת הבניה בפועל לתכן שנבחן ואושר בשלב בקרת התכן הקודמת.
על מנת להבטיח את איכות הבקרה שנעשית בתחומים אלו, מכוני בקרה מחויבים להעסיק בקרים מורשים שהוכשרו על ידי הגורמים המאשרים: רשות הכיבוי וההצלה ופיקוד העורף.

פעילותם של מכוני הבקרה המוגדרת בחוק כוללת פרקי זמן קצרים מאוד לתהליך בקרתם והוצאת דוחות הבקרה כמתחייב.
כל זאת כדי לייעל את הליך הוצאת ההיתרים ולקצרם באופן משמעותי.
תהליך בקרה מקצועי באמצעות מכון בקרה אובייקטיבי, אשר בוחן ומתקן את תכניות הקבלן ומוודא את מימושן בפועל, עתיד לקצר את משך ההקמה ולהפחית את עלויות הבניה.

למה משתלם לעבוד עם מכון בקרה?
עכשיו יותר מתמיד, במיוחד לפני שהחוק נכנס לתוקף, כדאי לעבוד מול מכון הבקרה וליהנות מסל תמריצים אשר נותנת המדינה ליזמים על מנת לעודד אותם לפנות אל המכונים.
• המדינה תישא במימון מלא של האגרות שנדרשים היזמים לשלם למכון, אגרות אלו עומדות על כמה עשרות אלפי שקלים לכל פרויקט, בהתאם להיקפו.
• כל קבלן שיפנה לביצוע בקרה במכון יתומרץ במענק של עד 20 אלף שקלים. התמריץ מוגבל ל-240 פונים ראשונים.
• מכון הבקרה חוסך את האגרה שנהגו יזמים לשלם לרשות הכבאות וההצלה, אגרה שעשויה להגיע עד ל-10,000 שקלים להיתר.
• חסכון בעלות הפרויקט ומשך הקמתו נוכח הפחתת כמות תיקוני הליקויים וכשלים בבניה.

נוכח תהליכי הערכת סיכונים בתכן ובביצוע ובדיקות מדגמיות שמכון הבקרה יבצע במהלך הבניה, הוא עתיד לזהות את נקודות התורפה במבנים, להכתיב דרכי שיפור ותיקון לצורך הפחתת הסיכונים שזוהו ולשפר בוודאות את בטיחות הבניין והמשתמשים בו.
• הקטנת חוסר הוודאות בנוגע למשך התהליכים בקבלת הרישוי – תיקון החוק קובע את משך תהליכי הבקרה והפקת דוחות בקרת התכן ובכך מכתיב פרקי זמן קצרים וידועים לתהליכי הוצאת ההיתרים ו/או אישור אכלוס לפרויקט.
• מכון הבקרה מהווה "ONE STOP SHOP" המרכז עבור היזם/קבלן את מרבית האישורים הנדרשים להינתן עבורו בתהליך התכנון כתנאי לקבלת ההיתר. תהליך קבלת היתר הבנייה הופך לפשוט, מהיר ויעיל יותר.
תפקיד המכונים הוא להעניק לפועלים באמצעותו את שלושת מרכיבי היסוד של ניהול פרויקט: שיפור האיכות, קיצור לו"ז וחסכון בתקציב. מכוני הבקרה הינם עובדה מוגמרת, אשר נולדה מתוך המלצותיה של וועדת זיילר ונועדה לשפר את איכות הבניה בארץ ובטיחות הציבור.
עשרות יזמים, מתכננים ומנהלי פרויקטים, אשר האמינו ביתרונות הרבים של השיטה, בחרו במהלך השנתיים האחרונות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במספר פרויקטים ונהנו מקיצור לוחות זמנים בשלב קבלת ההיתר, תקבולים נדיבים מהמדינה (פטור מתשלום אגרות ומענקים נוספים) ולימוד תהליכי העבודה בטרם יהפכו למחייבים עד ינואר 2020, המועד שממנו תהייה זו חובה חקוקה לקבל את אישור מכון הבקרה להיתר הבניה. מומלץ להתנסות בעבודה מול מכוני הבקרה, להיווכח ביתרונות השיטה וליהנות מהטבות כספיות הניתנות בעת הזאת ע"י המדינה. ביצירת קשר עם מכון בקרה יש לוודא שהגוף עימו תתחילו לעבוד מוסמך מנהל תכנון, שישנן חברות שכבר עובדות מולו, שהוא גוף חזק ויציב ושאכן אתם מקבלים את המענקים והסבסוד שמותאם לכם.

קראו גם – מכון בקרה העתיד כבר כאן

הפוסט מעוניינים בהיתר בניה? פנו למכון הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.

מה הקשר בין חוק בקרת הבניה לאסון ורסאי?

בשנת 2001 התרחש אסון שזעזע מדינה שלמה – אסון ורסאי.
האסון התרחש כאשר בעיצומה של חתונה באולמי השמחות "ורסאי" בירושלים, התמוטטה רצפת האולם שבקומה השלישית יחד עם האורחים שעל רחבת הריקודים.
אסון זה מוגדר עד היום כאחד מהחמורים שבאסונות הבניה בישראל נוכח ממדי ההרס שהותיר אחריו, עשרות הרוגים ומאות פצועים.

בעקבות האסון הוקמה ועדת חקירה ממלכתית.
הוועדה בדקה את תחום הבנייה והתכנון בישראל בדגש על בטיחות המבנה והאחריות על בטיחות המבנים של כלל הגורמים העוסקים בתחום.
בדצמבר 2003 פורסמו מסקנות הוועדה אשר הצביעו על כשל מערכתי בענף הבנייה בישראל ועל צורך בשינוי מבני ותפיסתי.
עוד קבעה הועדה כי "השלמת החקיקה והקמת מכוני הבקרה עשויים למנוע את האסון הבא" (מתוך דוח ועדת זיילר).
בשנת 2009 קיבלה הממשלה החלטה על הקמתם של מכוני הבקרה, וכעבור 5 שנים נוספות, בחודש מרץ 2014, אישרה הכנסת תיקון לחוק התכנון והבנייה הכולל את הקמתם של מכוני הבקרה.

מכוני הבקרה הוסמכו וקיבלו רישיון משר האוצר לערוך הליכים של בקרת תכן ובקרת ביצוע.
המלצתם של מכוני הבקרה על מתן היתר בנייה, אישור תחילת עבודות ותעודת גמר בנייה מהווה תנאי הכרחי במסגרת הליך הרישוי הכולל.

אז מה תפקיד מכוני הבקרה ולמה צריך אותם בכלל?

הקמתם של מכוני הבקרה נועדה לרכז במקום אחד את כל הבדיקות הנחוצות תחת עין מפקחת אחת במקום גופים מרובים אשר יצרו אי התאמות בין הגרסאות השונות של התוכניות שהוגשו לגורמים שונים שבתהליך:
וועדת התכנון, כיבוי אש ופיקוד העורף
בקרת מכוני הבקרה תכלול בין היתר:
• יציבות השלד למצבי הרס וביסוס הבניין.
• בטיחות מפני אש.
• צמצום האפשרות לפגיעה ממעידה מנפילה מהיתקלות או מכוויה.
• איטום חלקי הבניין הבאים במגע עם הקרקע או מצויים בתת הקרקע.
• מתקני תברואה והבטחת תנאים תברואיים. • אוורור הבניין.
• ניקוז למניעת שיטפונות וזיהום קרקע וביצוע השהייה והחדרה.
• מיגון – מקלט ומרחב מוגן.
• הגנת המבנה והשוהים בו מפני חומרים מסוכנים בדיקות אלו יבחנו את עמידת התכניות בדרישות ובהוראות החוק, התקנות והתקנים, להבטחת יציבות ובטיחות הבניין והמשתמשים בו.

בהמשך ישיר לבדיקת התכן יבצעו מכוני הבקרה, במשך תקופת הבנייה, מספר ביקורים באתר הבנייה עצמו על מנת לעמוד על איכות הביצוע והתאמת הבניה בפועל לתכן שנבחן ואושר בשלב בקרת התכן הקודמת.
על מנת להבטיח את איכות הבקרה שנעשית בתחומים אלו, מכוני בקרה מחויבים להעסיק בקרים מורשים שהוכשרו על ידי הגורמים המאשרים: רשות הכיבוי וההצלה ופיקוד העורף.

פעילותם של מכוני הבקרה המוגדרת בחוק כוללת פרקי זמן קצרים מאוד לתהליך בקרתם והוצאת דוחות הבקרה כמתחייב.
כל זאת כדי לייעל את הליך הוצאת ההיתרים ולקצרם באופן משמעותי.
תהליך בקרה מקצועי באמצעות מכון בקרה אובייקטיבי, אשר בוחן ומתקן את תכניות הקבלן ומוודא את מימושן בפועל, עתיד לקצר את משך ההקמה ולהפחית את עלויות הבניה.

למה משתלם לעבוד עם מכון בקרה?

עכשיו יותר מתמיד, במיוחד לפני שהחוק נכנס לתוקף, כדאי לעבוד מול מכון בקרה וליהנות מסל תמריצים אשר נותנת המדינה ליזמים על מנת לעודד אותם לפנות אל המכונים.
• המדינה תישא במימון מלא של האגרות שנדרשים היזמים לשלם למכון, אגרות אלו עומדות על כמה עשרות אלפי שקלים לכל פרויקט, בהתאם להיקפו.
• כל קבלן שיפנה לביצוע בקרה במכון יתומרץ במענק של עד 20 אלף שקלים. התמריץ מוגבל ל-240 פונים ראשונים.
• מכון הבקרה חוסך את האגרה שנהגו יזמים לשלם לרשות הכבאות וההצלה, אגרה שעשויה להגיע עד ל-10,000 שקלים להיתר.
• חסכון בעלות הפרויקט ומשך הקמתו נוכח הפחתת כמות תיקוני הליקויים וכשלים בבניה.

נוכח תהליכי הערכת סיכונים בתכן ובביצוע ובדיקות מדגמיות שמכון הבקרה יבצע במהלך הבניה, הוא עתיד לזהות את נקודות התורפה במבנים, להכתיב דרכי שיפור ותיקון לצורך הפחתת הסיכונים שזוהו ולשפר בוודאות את בטיחות הבניין והמשתמשים בו.
• הקטנת חוסר הוודאות בנוגע למשך התהליכים בקבלת הרישוי – תיקון החוק קובע את משך תהליכי הבקרה והפקת דוחות בקרת התכן ובכך מכתיב פרקי זמן קצרים וידועים לתהליכי הוצאת ההיתרים ו/או אישור אכלוס לפרויקט.
• מכון הבקרה מהווה "ONE STOP SHOP" המרכז עבור היזם/קבלן את מרבית האישורים הנדרשים להינתן עבורו בתהליך התכנון כתנאי לקבלת ההיתר. תהליך קבלת היתר הבנייה הופך לפשוט, מהיר ויעיל יותר.
תפקיד המכונים הוא להעניק לפועלים באמצעותו את שלושת מרכיבי היסוד של ניהול פרויקט: שיפור האיכות, קיצור לו"ז וחסכון בתקציב. מכוני הבקרה הינם עובדה מוגמרת, אשר נולדה מתוך המלצותיה של וועדת זיילר ונועדה לשפר את איכות הבניה בארץ ובטיחות הציבור.
עשרות יזמים, מתכננים ומנהלי פרויקטים, אשר האמינו ביתרונות הרבים של השיטה, בחרו במהלך השנתיים האחרונות לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במספר פרויקטים ונהנו מקיצור לוחות זמנים בשלב קבלת ההיתר, תקבולים נדיבים מהמדינה (פטור מתשלום אגרות ומענקים נוספים) ולימוד תהליכי העבודה בטרם יהפכו למחייבים עד ינואר 2020, המועד שממנו תהייה זו חובה חקוקה לקבל את אישור מכון הבקרה להיתר הבניה. מומלץ להתנסות בעבודה מול מכוני הבקרה, להיווכח ביתרונות השיטה וליהנות מהטבות כספיות הניתנות בעת הזאת ע"י המדינה. ביצירת קשר עם מכון בקרה יש לוודא שהגוף עימו תתחילו לעבוד מוסמך מנהל תכנון, שישנן חברות שכבר עובדות מולו, שהוא גוף חזק ויציב ושאכן אתם מקבלים את המענקים והסבסוד שמותאם לכם.

הפוסט מכוני בקרה ותפקידם? הופיע לראשונה ב-מכון בקרת הבנייה הישראלי - מכון בקרה מקבוצת מילגם.